מה הייתי עושה בלי דני סנדרסון?

"וכשאני מסתכל אחורה... - אמר פעם דני סנדרסון באחת ההופעות - "אני רואה את המתופף". כשאני מסתכל על חיי, אני באמת לא יודע מי הייתי לולא האיש הזה שנכנס לחיי בגיל 5

כמה הפתעות מוזיקליות, חכמות ומצחיקות הכניס לראשי ונפשי, בלי לדעת שעשה כך גם להמוני אחרים. עם שיופי האותיות בשירים ("ימינו לי כולם", "תבור את הכביש", "לא קוראים לי 'פריים"), עם ה'ההולכת למכולת וקונה שם תרנגולת' הנונססי, 'ברוך' המורבידי, 'פיקששתי' האבוד והמתוק, ועם ה"רק-אני-והגלשן-שלי" הביצ' בויסי המופלא.

ואיך אפשר לשכוח את אלף הכבאים שלא יצליחו לכבות (לא, לאׂׂ...), ואת הדוד הבטלן שהתעצל לנוח, ואת הכוכבים שזורחים חינם כל השנה ואת הלילה שיורד על היקום ועל בת ים..

ואת כל הנשים המיוחדות: ציפי פרימו מחולון שנמאס לה מלקום ולשבת; נועה שלא רוצה מילה לשמוע שאין בה זוג צמיגים, טנק דלק ומנוע; רותיל'ה שאוכלת טוסטים במיטה; לידיה הלוהטת ששוברת את כל החוקים; ההיא עם הגוף שמתאר את הרי שומרון, וזאת שלא תדע שאני אוהב אותה...

דני, אני שלך לתמיד, תודה על הכל !